סוס צולע מחסלים, אז אני מנסה להעמיד פנים לא היה לי חשק לקפוץ מעל משׂוּכות או חשק לרקוד לִצלילי חליל. אני שייך לאצנים עם הישמע הירייה אני פורץ בסערה אל תשכחו שיש לי ארבע רגליים שתיים מקדימה ושתיים מאחור, לעולם ארבעתם לא באוויר, אני סוס אחראי, אם כי יש לי ארבע רגליים, מעדתי קלות אנחנו הסוסים לא מעלים גֵירא אוכלים והבטן ריקה חייבים להיות קלים צריך לרוץ רוץ רוץ רוץ סוס צולע מחסלים, אז אני מנסה להעמיד פנים רק חיות מתות, אנשים נצחיים כי יש להם דעות וחמש יבשות ושבעה ימים וכסף ואת אלוהים גיליתי פירצה בספר החוקים, שבר בַּדפוס המקובל, בְּרצף המחשבה סוס צולע מדַבּר כמו שהם אוהבים לא יחסלו בחיים מה יגיד הסוס לאדון כדי להסוות את צליעתו הקלה? הוא ישאל בחנופה, "מה אדוני אני יכול לעשות למענך" ומה יענה האדון לסוס קל לנחש האדון יגיד לסוס, "כשאתה שומע את הירייה רוץ בן סוסי, פְּרוֹץ וּדהר וכולנו בקו הסיום נצהל ונספור את סכום הזכייה״ איזו הנאה צרופה, תרבות הדהרה כלכלת שוק נהדרת אנחנו הסוסים לא מעלים גֵירא אוכלים והבטן ריקה חייבים להיות קלים צריך לרוץ רוץ רוץ רוץ נכנסתי לתא הזינוק, הקהל שאג בהתלהבות המזניק השמיע התראה, שמרתי על ריכוז המזניק שיחרר מאקדחו ירייה ניסיתי לפרוץ בשעטה שריר לא זע למרות הפקודה חושך צנח עלי ולהכרתי חִלחלה ההבנה המזניק בעל השן השבורה ירה בראשי לאות הזנקה גניחה משונה נפלטה מפי, התמוטטתי בין הברזלים ברעש חבטה נוזל חם נזל על לחיי חשתי את טעם הדם על לשוני עצמתי את עיני ונזכרתי כמה נעימה קרן שמש חמימה לפתע אור הבזיק וסינוור, העניק תקווה אולי יש עוד אלים חוץ מאלוהים זו הייתה מצלמה, האדון הקפיא את רגע הפרידה קהל הצופים ביציעים שאג "צולעים דינם מיתה, אלוהים בחרתנו לִגדוּלה ומי שלא איתנו יהפך לנבלה" אנחנו הסוסים לא מעלים גֵירא אוכלים והבטן ריקה חייבים להיות קלים צריך לרוץ רוץ רוץ רוץ סוס צולע מחסלים, אז אני משתדל להעמיד פנים

אבא שלו היה פועל בניין עובד כפיים נהג בלי רישיון אהב את יגאל אלון העריץ את סטלין אבא שלי עירבב בטון בשתי ידיים דפק מסמר שש ביד אחת בצהריים בצע חתיכה מכיכר לחם שחור וטבל בצנצנת שמנת הוא שתה ישר מפיית בקבוק המים השאיר מאחור דגיגי לחם שחור בערב חזר מהעבודה רעב המליח את שולחן האוכל ערם את המלח לערמה אחז במלפפון וטבל הוא נתן מכה לבצל כדי שייפרד מהקליפה שב ובצע חתיכה, אכל עם הידיים כדי להדליק סיגריה הצית גפרור אחר גפרור את הראשון הצית תוך כדי דיבור והמשיך את הרעיון עד שהגפרור כבה ורק בגפרור השני הצליח לשתוק כדי להחליף מילה בִּשאיפה אי אפשר להצית סיגריה תוך כדי דיבור סיגריה דורשת רגע אחד של הקשבה אבא שלו היה פועל בניין עובד כפיים נהג בלי רישיון אהב את יגאל אלון העריץ את סטלין הוא התקלח פעם ביומיים טען שגוף נקי מזמין מחלה לאחר המקלחת פסע יחף, פתח את המקרר שלף את המרגרינה בלו בנד ארבעים אחוז שומן צמחי השקיע שתי אצבעות ומרח את כפות ידיו היבשות מסיד ומלט הכין לעצמו קפה, קרא את על המשמר כשהתחשק לו עוגייה, בצע חתיכה מהלחם השחור וטבל יום אחד טען שנמאס לו והחליט לרוץ לראשות המועֵצה בישוב שבו בגין שנוא נפשו זכה בקולותיהם של שבעים וחמישה אחוז מהאוכלוסייה הוא ניצח בבחירות בהפרש של שמונָה קולות אני לדוגמא הצבעתי למענו חמש פעמים פעם בשם עצמי ופעם בשם הזְקנה ופעם בשם ההוא שלא ירד מהמיטה ותעודת הזהות של החרדים מהישיבה גם היא מצביעה על פי השטר שדחפו לכיסה והכל המצאה אחת גדולה כדי שהשיר יקלע למטרה אבא שלו היה פועל בניין עובד כפיים נהג בלי רישיון אהב את יגאל אלון העריץ את סטלין וגם לאחר שנבחר לראשות המועצה קם מתוך הרגל בארבע לפנות בבוקר ומצא בסלון תושב יושב על כיסא, ממתין דלת הכניסה מעולם לא הייתה נעולה הוא הכין לשניהם נס קפה עם חלב וּבְיחד לעסו חתיכת לחם שחור

אני מנצח אותם בשישה מהלכים לחש לי בובי פישר אני מנצח אותם בשישה מהלכים מדודים הם הניחו לפרופסור שטרנהל פצצה על סף הדלת והוא ענה להם בזלזול מי שרוצה להיכנס לספרי ההיסטוריה שייצא קודם מספרי הקומיקס תומרקין תרם את אמא שלו למדע ואחרי שנה המדע סיים לחקור את גופהּ אמרו לו, בוא, קח, סיימנו את המלאכה והוא ענה, תשליכו לספארי את מה שנשאר מאמי האהובה אני מנצח אותם בשישה מהלכים לחש לי בובי פישר אני מנצח אותם בשישה מהלכים מדודים צר לי, אמר ההיסטוריון, הזמן אדיש והמלאכה מרובה לַשמאל מתפוררת הדעה לַימין פה גדול שחושש ממלחמה המתים החדשים נקברים פה ללא גופה תומרקין תרם את אמו למדע אנחנו בסך הכול אורחים בעולם אקולוגי מזהמים את הסביבה, ונדליזְם עיוור, מסע ביולוגי עם כידונים אפשר לעשות המון דברים רק לא לשבת עליהם. אני מנצח אותם בשישה מהלכים לחש לי בובי פישר אני מנצח אותם בשישה מהלכים מדודים הרך הנולד כבר בוגר דיו למות החייל קיבל מספר אישי ותלה על צווארו פתגמים הם פתְרון טוב בעת צרה השם שלנו נצחי באחת ארבע ארבע אפילו במונגולית תמצא את הביטוי "קפקאי" חירשים־אילמים בטֹוגֹו מעלים הצגה בשם גוֹדוֹ אנשים משנים את עורם בהתאם לְאשליה המסתורין הוא כביר, העולם חשאי הירח הוא אקסטרה אקסטרה אוריג'ינלי אני מנצח אותם בשישה מהלכים לחש לי בובי פישר אני מנצח אותם בשישה מהלכים מדודים הם הניחו לפרופסור שטרנהל פצצה על סף הדלת והוא ענה להם בזלזול מי שרוצה להיכנס לספרי ההיסטוריה שייצא קודם מספרי הקומיקס תומרקין תרם את אמא שלו למדע ואחרי שנה המדע סיים לחקור את גופה אמרו לו, בוא, קח, סיימנו את המלאכה והוא ענה, תשליכו לספארי

הלוואי שלכל הערבים היה צוואר אחד הלוואי שכל היהודים יאחזו גרזן אחד וּבְיחד נניף אח בום בום אח וביחד נניף אח בום בום אח וביחד נניף בִּמְגילת הזכויות של ארצות הברית רשומה הזכות של כל אזרח לחתור לחיי אושר לכאורה ביטוי יפה ממֵילָא בן אדם שואף לחתור מבלי שאף אחד יְיָפֵּה את כוחו אבל יפה שהחברה מודה בזכותו של כל אדם לחתור דרושים הרבה כוח, דמיון וריקנות כדי לחתור לחיי אושר כי העולם לא כל כך חגיגי למרות הרמזים לְמריונטה אין זיכרונות ובכל זאת היא רוקדת האהבה היא מרד רומנטי עקר, נס שנרמס הלוואי שלכל הערבים היה צוואר אחד הלוואי שכל היהודים יאחזו גרזן אחד וּבְיחד נניף אח בום בום אח וביחד נניף אח בום בום אח וביחד נניף ואין מה לדאוג, הטבע עיוור ואלוהים גם הוא מעלים עין ובלי עין רעה תבוא עלינו הברכה והבום אח שלנו יהיה כולו לטובה במגילת הזכויות של ארצות הברית רשומה הזכות של כל אזרח לחתור לחיי אושר ויפה שאצלנו במדינה הקטנטנה עומדת הזכות לכל אזרח ללכת לָרב, לנשק את גב ידו אפס קצהו תִּראה וכוּלו לא תראה? וַיְטפס האזרח אל ראש הגבעה שם עומדת פרה וַינשק אבנים קדושות וְירגיש שזכותו התמלאה אולי תצנח עליו מהשמים ברכה במגילת הזכויות של ארצות הברית רשומה הזכות של כל אזרח לחתור לחיי אושר יפה שמדינת ישראל מאמצת את רבניה שיחתרו בשם אזרחיה לכל הכיוונים ויפה שלפני כל קרב נגד ערבים דורש הרב על אלוהים אדמה ומרחב פעולה ולוחש בלשונו הוורודה באוזני הקצינים הגבוהים אתם מלפנים אני כאן מאחור נוע נוע עד סוף כל הימים לא רחוק מכאן שמעתי אזרחים יהודים, עובדי ציבור, צועקים הלוואי שלכל הערבים היה צוואר אחד הלוואי שכל היהודים יאחזו גרזן אחד וּבְיחד נניף אח בום בום אח וביחד נניף אח בום בום אח וביחד נניף ואין מה לדאוג, הטבע עיוור ואלוהים, גם הוא מעלים עין ובלי עין רעה תבוא עלינו הברכה והבום אח שלנו יהיה כולו לטובה

אני משתדל לנשום מבלי שאף אחד יבחין תשומת הלב ממכרת אני מנפח את הריאות והן עובדות כמו מרגל וּמרגלת אני חביב על הבריות, לא לוחץ ידיים היא אמרה שזה בסך הכול טקס פסיכולוגי אני אמרתי בנימוס שטקס הוא מסכה של הצבוּע היא חייכה, השתיקה התארכה כמו צל, לפתע אמרה "תביט על המטרונום שנע מרגל לרגל מנסה לעוף, מתנדנד בהתמדה, בטירוף אני סופרת לאחור עד מאה. שחרר את התת-מודע וכשאני אבצע את השְטיק הטמון בין האגודל לאמה, אל תדאג, אתה תתעורר בשנייה" עקבתי אחרי המטרונום שנע מרגל לרגל עד שעמדתי לרשותה שמע סיפור, היא לחשה "אמא שלי שטוחה כמו דיקט ומדקלמת בלי סוף את המניירות שלה ואבא שלי חלש כל יום קופץ מעץ גבוה, פותח מצנח ומפליג בקיץ היא הסתובבה בבית בתחתונים וגופייה הוא ראה איך היא מזדקנת אני ישבתי על הרצפה, בלעתי ספרים על פֵיות ושדונים יום אחד זוג ניצנים הֵנֵצו מהחזה שלי וכולם שמו לב לקריצות המנקרות מתחת לחולצה וכשהוא הביט בי ואחר כך בה מיד זיהה את רוחב הסקלה, עומק הצרה היא טענה שזה גובל בחוצפה, מצד אחד ילדה מנצנצת מתחת לחולצה, תופסת את העין מצד שני אמא שטוחה כמו דיקט איך אפשר לעצום פה עין אַי איך אפשר אַי איך אפשר אַי איך אפשר אַי איך אפשר התחננתי לִנגיעה רכה שתעניק לי את התנופה הדרושה כדי לשוב להתחלה וּכְשאחזור לעצמי הבטחתי להגיד את מהפנטת, נשמה היא צחקקה וסיפרה וסיפרה וסיפרה וסיפרה בכל זאת, בת יחידה הבנתי את השיטה היא מהפנטת ואחר כך מתוודה בפני השבוי שלה משהו בתוכי מתקתק, אל תשאירי אותי לבד תני לי לצאת תבצעי בבקשה את המעשה הגואל נגני את המנגינה הנחבאת בין האגודל לאַמה שחררי אותי מהסיפור על אביך ואמך ומה שהתרחש שם מתחת לחולצה יש לי משלי, תודה רבה היא נעלבה וסיננה מבין שיניה קללה ביצעה בהינף יד מול פני את השטיק הטמון בין האגודל לאמה והלכה האצבעות החליקו אחת על כרית השנייה והשטיק הגואל לא יצא מלא עם כל הלב התפקשש אז עכשיו כשאני עומד ומדבר לא כולי נוכֵחַ, אני חצי ער אַי איך אפשר אַי איך אפשר אַי איך אפשר

אנחנו נוטשים את הכדור נפרדים מהסיבוב מהשמש החמה, מהזיעה הקרה מבעלי הבתים, מהרצל בן גוריון דרווין ובגין אנחנו מעדיפים לנשום חמצן מבקבוק ולא את האוויר העכור אנחנו נוטשים את הכדור פרות גועות באימה סוסים צוהלים מפחד פרפר תשוש איבד מָחוֹש לציפורים נשר מקור לנמלים נדלק אישון פילים דוהרים בשיגעון דבורים מזמזמות בסתר למייג'ר טום. Ground control to Major Tom אנחנו נפרדים, חברים, נוטשים את הכדור נמאס לנו מהאגו מהתת- מודע מהתודעה מנפש האומה נמאס לנו ממעוף הציפור, מהעין החדה, מהנבואה יש לנו בטן מלאה על גבר שהוא אישה ולהפך של הלהפך של הלהפך עד השעמום הנורא אנחנו נוטשים את המועקה שבאוויר את החלודה, החריקה, החרקירי, הדמעה את אור הניאון, אור רומנטי, אור תורה את כוח ההרגל, הנטייה, הסטייה את האו"ם, הפחד הקדום, ההמתנה לקידום אנחנו נוטשים את מהלך ההיסטוריה נפרדים מהצפון הקר, מִשיאי עולם, משיא הרגש ניסים סרוסי, ניסים עזיקרי, אריס סאן, בוזוקי ובום פם אנחנו נפרדים מהשפה הספרדית? סי משלמה יידוב סי מחולֵם בספרדית סי מלילות לבנים סי מטלנובלות סי מכוורת סי ממשינה סי משלום חנוך ואביהו מדינה סי סי סי סי פרות גועות באימה סוסים צוהלים מפחד פרפר תשוש איבד מָחוֹש לציפורים נשר מקור לנמלים נדלק אישון פילים דוהרים בשיגעון דבורים מזמזמות בסתר למייג'ר טום. Ground control to Major Tom נמאס לנו מהמקור, מהשחזור, מההד ומההדהוד מהרפרוף, מהמכתב, מאדריאנוס וניטשה מהאתוס, מהמיתוס, מסנשו פנצ'ו, פ'נצו וילה אֶסטון וילה, וילה לוֹבּוס אנחנו נוטשים את הדם החם, הבשר הקפוא את הטבעונים שעושים בסתר מוּ אנחנו לא מתים, אנחנו נוטשים אנחנו נוטשים את הדגלים את הצפירה, את שדות המתים, את כביש האגרה את יום השנה, יום הזיכרון, יום ירושלים ומצעד הגאווה אנחנו נוטשים את הבושה נכנסים לדִמְמַת אלחוט, לא תהיה קליטה אנחנו נוטשים את כוח המשיכה ואחר כך את האטמוספירה את הקוק, את השַׁחְטָה, את השורה את הסקס, את ההבטחה שלא מומשה נמאס לנו מארבע אמהות שלושה אבות שני לוחות הברית והאחד והיחיד אנחנו נוטשים את השואה את סוחרי המתים, את הטלוויזיה בכבלים נמאס לנו לחיות ואחר כך למות פרות גועות באימה, סוסים צוהלים מפחד פרפר תשוש איבד מָחוֹש לציפורים נשר מקור, לנמלים נדלק אישון פילים דוהרים בשיגעון דבורים מזמזמות בסתר למייג'ר טום. Ground control to Major Tom

בֵּני הפרובוקטור דופק על דלתה של אשת ראש הממשלה וחש איך ליבו יוצא אל מיניותה המסחררת ומייד אץ רץ לספר לחבר'ה מהעיתון שזה לא גברת זה בעצם קופידון והוא מתפטר לאלתר מהעיתון כי ליבו תעתועון ורק אני עומד שיכור מול דלת לוחץ על שָלט המכונית והעינית מביטה עלי נכלמת חמוד, אני דלת ביתך, לא דלת המכונית אנא ממך שלוף את המפתח וּנְעץ אותו בתוך תוכי וממש באותו רגע חולף דייר אלמוני ממתין למעלית, הדלתות נפתחות ונסגרות חרש הוא לוחץ על כפתור קומה שביעית המעלית מטפסת, מוזיקה חרישית נשפכת בקצה העיר קצין-העיר צועד לאורך שביל ונעמד בליווי רופא מול דלת והרופא מחזיק בידו תיק שחור ובתיק השחור זריקה קטנה והנה הנה מגיעה הדפיקה המעלית נעצרת בקומה השביעית הדייר יוצא, שולף מכיסו כרטיס עוצר ומחליק את הפס המגנטי דלת ביתו נפתחת, הוא נכנס, האור נדלק חשכה נופלת על עיניו ורק אני עומד שיכור מול דלת לוחץ על שלט המכונית והעינית מביטה עלי נכלמת חמוד, אני דלת ביתך, לא דלת המכונית אנא ממך, שלוף את המפתח וּנְעץ אותו בתוך תוכי ובאותו רגע גנב פורץ את דלת ביתו של עורך דין מבריק המייצג אוליגרך נתין זר שנרדף בשל עבֵרות מס אם יתאזרח לא יוסגר ועד שבקשתו תתמלא הוא שוכן בִּמְלון פאר ולמטה בלובי בֶּל בּוֹי חבוש כובע מכוון את הנכנסים אל דלת המסתובבת על צירה צייר מזדקן קם מהכיסא, מקיש את קוד הכספת הנחבאת בחדר השינה והיא נפתחת ממושמעת כמו שפחה הדייר מהקומה השביעית נעמד על המרפסת, סמוך למעקה ורושם על פתק בכתב ידו היפה "כל חיי ניסיתי למצוא את המפתח וגיליתי שאין אחד כזה" אמבולנס מיילל נעצר בחריקה ופותח את דלתותיו לרווחה ומי מגיח משם עם האלונקה? אוטודידקט שמטיח בדייר השרוע על המדרכה "מה אתה קופץ? לא שמעת שאין עולם הבא?" ואין מי שיענה "מה זה כבר משנה" ורק אני עומד שיכור מול דלת לוחץ על שלט המכונית והעינית מביטה עלי נכלמת חמוד, אני הדלת של ביתך, לא דלת המכונית אנא ממך, שלוף את המפתח וּנְעץ אותו בתוך תוכי

נוף חדש דורש רעש אחר לחש יבקע מהמלה, הגיחוך יצלצל וִיצלצל החיים חברים שורף, אבא אמא ילד שרופים הרבה אני יודע שאסור להגיד ככה בכל זאת יהודים עם נקי התורה יַם אין קץ הנבחר אומר, "נכון, אסור לזרוק אש אבל גם הם שורף. חוץ מזה, אנחנו שרוף מיליונים חלפו הרבה שנים, אז מה?" הרבה קיץ בלילה, חלונות פתוחים זורקים בקבוקים בוערים אבא אמא ילד, שרוף הרבה ולמחרת לילל ולצרוח על שמאלנים אתם נגד איתם? צבועים שמגנים אין כיפות אין אלוהים שמאלנים אשֵׁם כבד הרב אומר יש ערבים יש אש גדול אין ערבים נשאר האש בלב גדול הרבה חמלה, יהודים נוף חדש דורש רעש אחר לחש יבקע מהמלה, הגיחוך יצלצל וִיצלצל אבא אמא ילד, שרוף הרבה אסור להגיד ככה, בכל זאת יהודים עם נקי התורה ים אין קץ, גלים מחוף אל חוף נערים עם כיפה על הראש פצעים בַּפָּנים - משעמם הולך בחתונה בגיל צעיר ובכל זאת נשאר - משעמם רץ על הגבעות משליך בקבוק אש - לא משעמם מדינה קמה על הר של מלח שיספוג את הכאב ובעלי הזקָנים צועקים ליד כל שער ״יבוא אשר נועד אנחנו נכשיר את הגוויות, התחילו במצעד" יהודים יודעים קורבן, אלוהים שוקל המון אובמה שחור אז מה, יהודים פי אלף קורבן הֶרְגל קשה פתאום, לא? נוף חדש דורש רעש אחר לחש יבקע מהמלה, הגיחוך יצלצל וִיצלצל

שקר שקר שקר, אני משקר נורא כל מלה בדיה, שקרן מבטן ומלידה כדי לחשוף אמת מרה חייבים לשקר נורא ראיתי אדם מוזנח חסר שיניים פושט את ידו, צוחק בהנאה מושיט שטר של מאה ואומר "קח בבקשה אלוהים יברך אותך ואת בני ביתך" ראיתי את אנשי להב"ה רוקדים בחתונה של ערבי עם יהודייה ראיתי את בנט לבוש בגד גוף עומד על משאית בתהלוכה שר שירי אהבה במצעד הגאווה ראיתי את ביבי מתנצל בפני רבין ראיתי את רבין שקר שקר שקר, אני משקר נורא כל מלה בדיה, שקרן מבטן ומלידה כדי לחשוף אמת מרה חייבים לשקר נורא ראיתי את סלאח שבתי משחק בקאמרי ללא מבטא תיאטרון שוחט על הבמה פרה קדושה ורב מגייר גויה בִּשניה ראיתי את נהר הירקון זורם בחמדה ראיתי מישהו שהוא לא ימין ולא שמאל מדבר אל אדם שהוא לא לבן ולא שחור מקשיב לְזָמר שהוא לא מזרחי ולא אשכנזי רוכש דירה והוא לא צרפתי לוגם בירה בעשרה שקלים אוכל שוורמה בעשרים דג בחמישים, סכיני גילוח במחיר סביר חשבון מים בשבעים, חשבון חשמל במאה, חשבון הבנק באָלפִים ראיתי יהודי שקר שקר שקר, אני משקר נורא כל מלה בדיה, שקרן מבטן ומלידה כדי לחשוף אמת מרה חייבים לשקר נורא ראיתי פרה כתומה, נבואה היא חזון או סטייה ראיתי אמונה המובילה לגאולה אני לא תם ולא עיוור ראיתי אדם לא מבוטל מסתיר בתוך נעליו רגלי עז ראיתי את היבשת האבודה את הילדות המתוקה שקר שקר שקר, אני משקר נורא כל מלה בדיה, שקרן מבטן ומלידה כדי לחשוף אמת מרה חייבים לשקר נורא נורא נורא נורא

תחליט איזה צד אתה בוחר תחליט, חבר, איזה צד אתה בוחר הגיע הזמן להחליט איזה צד אתה בוחר, חבר תחליט איזה צד אתה בוחר אתה מנקר את הלב בדאגה מסתובב סחור סחור סביב עצמך נדלק מפליטת פה או קריצה הלשון בפה של ביבי טורפת לך את הדעה הפעולה שלך לא שווה יריקה האורקל מווגאס מאכיל אותך שקרים בחינמון ישראל היום אתה חיה פוליטית כנועה דעה היא בסך הכול אני ואתה קשה לך לצאת לִפְעוּלה נסה את כוחה של ההחלטה הקטנה הַבּט ימינה וּשמאלה לפני מעבר החצִייה הרבה החלטות קטנות, מנצחות החלטה אחת גדולה לזמן יש צליל לא רע אגב, אתה חסיד הכיבוש או מתנגד להשחתה תחליט איזה צד אתה בוחר תחליט, חבר, איזה צד אתה בוחר הגיע הזמן להחליט איזה צד אתה בוחר, חבר תחליט איזה צד אתה בוחר השמאל תומך בערבים הימני עונד מגן דוד על החזה כדי להתבדל מתווי הפנים של האויבים קוראים לַזה טרגדיה תקשיב לשלטון, הוא חי על שנאה רצחו את פועלי הייצור האחד במאי מת, האחד באפריל בדיחה האחד ויחיד הוא אתה חתור אל השוויון, עצל, קבע מה חשוב ומה טפל החלטה היא מרקם של צניעות וחמלה קליגולה משל, אחר כך סוס, עכשיו תורך אגב, אתה חסיד הכיבוש או מתנגד להשחתה תחליט איזה צד אתה בוחר תחליט, חבר, איזה צד אתה בוחר הגיע הזמן להחליט איזה צד אתה בוחר, חבר תחליט איזה צד אתה בוחר אתה שומע את הצקצוק המתחסד? תיזהר, אולי זו פצצה על גופה של אליטה חדשה אולי פלסטיני בדרכו לַבּתולה החום מגרש אותך לצל, העוני לפח הגיע הזמן להתגבר, הגיע הזמן להחליט הגיע הזמן להחליט איזה צד אתה בוחר דרך אגב, אתה חסיד הכיבוש או מתנגד להשחתה? עורפים ראשים לאנשים טוֹ-בָה חוטפים נערים והורגים חטופים טוֹ-בָה שורפים ביער חיים טוֹ-בָה חופרים מנהרות, קיבוצים ננטשים טוֹ-בָה נוקשים קלות על גגות הבתים טוֹ-בָה מפגיזים מחבלים שמעיפים טילים טוֹ-בָה פותחים בנוהל חניבעל טוֹ-בָה עוצמים עיניים ויורים ללא בכי או צהלה טוֹ-בָה תחליט איזה צד אתה בוחר תחליט, חבר, איזה צד אתה בוחר הגיע הזמן להחליט איזה צד אתה בוחר, חבר תחליט איזה צד אתה בוחר לארץ אין גבולות, מדינה דו- לאומית או שתי מדינות הגענו למערכה החמישית ראש הממשלה צבע את שערו אפור צייצני צבע אשתו בלונד שטני מי הגיבור הראשי אני, את, אתה, או הבריון מהַמסַך האלקטרוני הרבה החלטות קטנות מנצחות תהום אחת גדולה שמעת על הצעקה האחרונה? אגב, אתה חסיד הכיבוש או מתנגד להשחתה תחליט איזה צד אתה בוחר תחליט, חבר, איזה צד אתה בוחר הגיע הזמן להחליט איזה צד אתה בוחר, חבר תחליט איזה צד אתה בוחר

בגיל שלוש פתחתי את הראש נבהלתי מהנביחה של הכלבה ונפלתי מהמרפסת לאחור בגיל ארבע החזקתי ביד עט נפלתי ותקעתי את העט בסנטר הבשר נצבע נקודה כחולה השכנים נזפו בהורי שאלו למה לא לימדו אותי שכלב נובח וואפ וואפ חתול מיילל מיאו מיאו פרה גועה מו מו קטר מתאמץ בעלייה וקוף סופר עד מאה בגיל חמש למדתי לשחות שכחתי לסגור את הפה בלעתי מים בטעם כלור בגיל שש למדתי לרכוב על אופניים לא ידעתי לעצור, לעולם לא התעייפתי כך למדתי בכל שנה דבר-מה עד שהגעתי ליום בו נבחרתי לראש הממשלה מאז ועד היום בכל ערב לפני השינה אני מבקש מאשתי היקרה שיר סיפור או אגדה והיא מספרת לי ש.... השכנים נזפו בהורי שאלו למה לא לימדו אותי שכלב נובח וואפ וואפ חתול מיילל מיאו מיאו פרה גועה מו מו סירה מפליגה בלב ים מן הסתם רחוקה משפריצים מים כשיש שרפה ואני ראש הממשלה המוכשר ביותר שהוא יליד המדינה נרדם ערב ערב כמו תינוק בעגלה ובבוקר כשאני מתעורר משינה מתוקה אשתי דבר ראשון מבטיחה שלעולם לא ייקחו ממני את הצעצוע החביב עלי, המדינה היא מביאה למיטה שוקו חם עם לחמנייה ובלחמנייה מרוח שוקולד פרה שגועה בביישנות "טעים לך, אדוני ראש הממשלה?" ובין ביס לנגיסה מספרת ש... השכנים נזפו בהורי שאלו למה לא לימדו אותי שכלב נובח וואפ וואפ חתול מיילל מיאו מיאו פרה גועה מו מו כולנו חסרי הבנה מטוס הוא גם אונייה ואני, גבירותי ורבותי, אהיה ראש הממשלה שלכם עד לפחות סוף המאה מה נשמע? התעוררה איזו בעיה? מי שמתלונן בליבו על כך שאשתי מנהיגה לצידי במיטה מה? מצביא שחצה לבד את התעלה לא היה לצידו טבח, עוזר, או נערה שמרחה לו בפיתה שוקולד פרה, שגעתה בביישנות "טעים לך, אדוני?" ולחשה על אוזנו בין ביס לביס ש... השכנים נזפו בהורי שאלו למה לא לימדו אותי שכלב נובח ואפ ואפ חתול מיילל מיאו מיאו פרה גועה מו מו קטר מתאמץ בעלייה וקוף סופר עד מאה אל תשלח אותי למראה תסתכל על עצמך אני ראש הממשלה, חבר אף אחד פה לא חסר פיצחתי את הנוסחה הנה, אספר לכם ש... האזרח נובח וואפ וואפ, מיילל מיאו מיאו גועה מו מו, מתאמץ בעלייה וכמו קוף מסוגל לזכור מקסימום עד מאה